המבחן: ביקורת סרט באמזון פריים

"המבחן": ביקורת סרט באמזון פריים

18/05/2025 19:03:35

שלח לחבר הוסף תגובה

לאחר שזכה לשבחי המבקרים בפסטיבל טורונטו, מגיעה דרמת המדע הבדיוני בכיכובם של אליזבת אולסן, הימש פאטל ואליסיה ויקנדר לשירות הסטרימינג של אמזון. אוהד שמש על סרט קטן במבנה אך גדול ברעיונותיו שעוסק בחברה שוויתרה על אנושיותה | הביקורת המלאה

אחד הסרטים המסקרנים שזכו לבכורה בפסטיבל טורונטו בשנה שעברה מגיע סוף סוף למסכים בשירות הסטרימינג אמזון פריים - "המבחן" (The Assessment), סרטה העלילתי הראשון של הבמאית הצרפתייה פלור פורצ'ון. מדובר בדרמה דיסטופית עתידנית שמצליחה לחלחל מתחת לעור בלי להרעיש, דווקא בזכות העדינות שבה היא נבנית. לא מפתיע שאמזון מיהרו לרכוש את זכויות ההפצה העולמיות, מכיוון שמדובר ביצירה קטנה במבנה שלה אך גדולה ברעיונותיה, כזו שמרשימה הרבה יותר ממה שנראה בתחילה.

במרכז הסרט עולם עתידני שבו המדינה מפקחת על עצם הזכות להוליד ילדים. מיה ובן זוגה אריאן (אליזבת אולסן, "וונדה-ויז'ן" והימש פאטל, "יסטרדיי") נכנסים לתהליך סינון קפדני שמטרתו לקבוע אם הם כשירים להיות הורים. את התהליך מלווה מקרוב וירג'יניה (אליסיה ויקנדר, "אקס מכינה"), נציגת המדינה המגלמת את קרירות המערכת בצורה מדויקת להפליא (לפחות כך נדמה בהתחלה), אבל באופן מפתיע דווקא בדמותה טמון ליבו הרגשי של הסרט, שהולך ונחשף ככל שהתהליך מתמשך והגבולות בין אמיתי למזויף הולכים ומיטשטשים.

כששמים את המתח הקריר בצד, פורצ'ון מצליחה לארוז את היצירה הזו בצורה שמזכירה מאוד את הסרט "היא" של ספייק ג'ונז - בשניהם הבינה המלאכותית אינה האיום הגרנדיוזי היחיד, אלא השתקפות של חברה שוויתרה על אנושיותה. גם כאן מורגש הצורך העז לאנושיות אמיתית ולרגש, גם אם הוא לא תמיד עונה על הצורך האישי. הדבר בא לידי ביטוי בחלוקה הדיכוטומית של העולם בסרט: "העולם החדש", שבו חיים גיבורי הסרט, נשלט על ידי ממשל רודני אך נהנה משפע חומר, ומולו ניצב "העולם הישן" שדל במשאבים אך עשיר בחופש וביכולת לבחור. הסרט לא עוסק בשאלה אם הזוג יצליח להביא ילד, אלא מה נותר מהאדם כשהוא מוותר על רגש ואינטואיציה לטובת מדדים וחוקים, לרוב מבלי שיבחין בכך בכלל.

אחת מגולות הכותרת של הסרט היא ללא ספק הצילום בו של הצלם הדני מגנוס נורדנוף יונק. הוא מצליח להכיל בתוכו שפה ויזואלית מינימליסטית ומסוגננת היוצרת ניגוד בין הסדר המושלם לבין הריק הפנימי. עם השימוש המוקצן בצבעים ססגוניים ובסימטריות מוגזמת, התפאורה עצמה הופכת לחלק מרכזי בסרט כשהיא מציגה עולם נטול אנושיות, שבו אין מקום לבלגן וליופי שבפגום. אין כאן כמעט שום חפץ אנושי - אף לא תמונה אישית, צעצוע או פריט שמעיד על חיים פרטיים. בתוך העולם ה-"מושלם" הזה נלחמות הדמויות על פיסה של רגש אמיתי - והניגוד הזה עובד, במיוחד כשעוד נגלה מי ימשיך להילחם על כך ומי יוותר.

לצד כל אלה, עומדים שלושת השחקנים הראשיים בתצוגת משחק נפלאה. תפקידה של אולסן כמיה מזכיר למה היא שחקנית דרמה מעולה, ומדוע סלידתה מהיקום של מארוול נראית כהחלטה נכונה. דווקא סרטים מהסוג הזה דוחפים אותה לקצה בכל אספקט אפשרי ברמת המשחק שלה. דמותה של מיה היא היחידה בסרט המבקשת להילחם על זכותה להרגיש באמת, אל מול ורג'יניה (ויקנדר) שוויתרה על המלחמה הזאת כבר שנים אחורה. עם הופעה מרשימה במיוחד, ויקנדר מצליחה לגנוב את ההצגה עם התפקיד המורכב הזה שמניע את העלילה לגבהים אחרים, ובלעדיו הסרט לא היה מצליח. היא מגלמת את וירג'יניה כמו הייתה בעצמה אלגוריתם, עם מדויקות וקרירות אך עם סדקים שמתחילים להיווצר ככל שהסיפור מתקדם.

העלילה עצמה אולי לא תיחשב למתוחכמת במיוחד. אין כאן טוויסטים מפתיעים או תגליות מסעירות. אך דווקא הפשטות הזו מאפשרת לסרט להפוך לדרמה פסיכולוגית הרבה יותר מאשר עוד סרט מד"ב. הוא עוסק בעיקר בשאלות על מהי אנושיות וכיצד מכילים רגש בעולם שאיבד אותו מזמן. הסרט לא מתיימר לתת תשובות, אלא מאפשר להן לרחף עד שבסופו הן נמצאות מעבר להישגם של הצופים, כשהמסע האמיתי של הדמויות (או לפחות של חלק מהן) רק מתחיל.

"המבחן" אינו סרט לכל אחד. הקצב האיטי והעלילה הבדיונית לכאורה עשויים להרחיק חלק מהצופים. אך מי שמוכן להתמסר לחוויה איטית ומתגמלת, ימצא יצירה קולנועית חכמה ומדויקת שמרחיבה את גבולות ז'אנר המדע בדיוני לעבר מרחבים פסיכולוגיים יותר. זהו סרט שלא מבשר עתיד קודר אלא דווקא מזהה בו זיק של תקווה, ובכך טמון כוחו האמיתי.

. "המבחן" זמין לצפייה באמזון פריים. לביקורות סרטים נוספות >> לחצו כאן

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »
אוהד שמש - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות