ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

סרט מקסים ורגיש, הזמן חלף מבלי שהרגשנו. איני בקיאה בסרטיהם של האחים כהן, כך שאיני יכולה להשוות לסרטיהם האחרים. קצת הזכיר לי את סרטיו של וודי אלן (הרבה יידישקייט וקצת טירוף), מי מאיתנו לא הרגיש לםעמים כמו לארי הגיבור? שהכל סוגר עליך ושהצרות מגיעות בצרורות והופכות את שלוות החיים? שלא ברור אם המציאות הפכה לסיוט רו שהסיוט הוא הוא המציאות. אכן קומדיה שחורה במיטבה! אגב, מי שרוצה לצחוק שילך לקומדיה טובה. עודבר: לא הבנתי איך קשורה הסצנה הראשונה עם הדיבור, אודה למי שיאיר את עיני

כמי שחוותה מקרוב את מלחמת לבנון הראשונה, שהפכה במהרה לבוץ הלבנוני העלה בי הסרט נשכחות מתקופות קשות ואפלות בחיינו. זר לא יבין זאת, וכך גם לא הצעירים שבקרבנו. כנראה שמי שקרא את הספר יצא קצת מאוכזב, אבל זה תמיד היה היחס בין הספרות העשירה לקולנוע הדל יחסית. זהו סרט מטלטל, מותח בטירוף, ישבתי על קוצים, מתפללת שגיבוריי היקרים יצאו מהתופת ללא פגע. נכון העלילה קצת איטית, הכל כבד, מסורבל, דחוס, מחניק, לא מתקדם לשום מקום, כמו אלוף הפיקוד. בדיוק ככה נראים החיים בבונקר- לא נוח שם אף פעם. בסוף חסר לי קצת אפילוג בו נוכל לראות את הגיבורים מגולחים ונינוחים בחיק המשפחה או עם החברה. בכל זאת התרגלתי לקיטש אמריקני. שורה תחתונה היו אלו השעתיים המהירות בחיי.

סרט מעולה! רגיש ומסקרן מצחיק וגם מכאיב. נכון, הדמויות לא ממש מתפתחות, הן תקועות שם. כל אחד וה"שם " שלו. כמו באביבה אהובתי- הכל תקוע, מזיע, דביק, גורם לך לנוע בחוסר נוחות בכיסא. אבל הן( הדמויות ) בהחלט מביאות סיפור, לא בהכרח סיפורה של התנועה הקיבוצית כולה, אבל כן סיפור אפשרי. כילידת קיבוץ וניצולת הלינה המשותפת ( שנות ה 60 ),נהניתי וגם נדהמתי מהרוע והכיעור. כנראה שאלה נבעו יותר ממוחו הקודח של היוצר ופחות מהמציאות. אגב, קולנוע אינו מתעד מציאות- הוא י-ו-צ-ר אותה! קיבוצניקים, וגם כל השאר- לכו לראות, הכיעור נמצא בכל מקום ואין לנו צורך באפולוגטיקה.