Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: אני נפוליטני ועוד חמש – הקומדיות האיטלקיות המצחיקות של השנים האחרונות

"אני נפוליטני" ועוד חמש – הקומדיות האיטלקיות המצחיקות של השנים האחרונות

29/10/2015 11:26:17

שלח לחבר הוסף תגובה

הסרט "אני נפוליטני", קומדיה מוסיקלית מהנה המתרחשת בעיר נאפולי ועוקבת אחר שוטר זוטר שמסתנן בזהות בדויה ללהקה שמופיעה בחתונה של מאפיונרים במטרה ללכוד מאפיונר מבוקש, יצא לאחרונה לאקרנים בישראל. לכבוד צאתו של הסרט נזכרנו בעוד 5 קומדיות איטלקיות מוצלחות מהשנים האחרונות ששווה לראות:

יש לנו אפיפיור (2011)

סרטו של הבמאי האהוב נני מורטי ("חדרו של הבן", "אמא שלי"), שהשתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן 2011, מציג את מאחורי הקלעים של המקום הקדוש בעולם – הותיקן. עם מות האפיפיור מגיעים אל הותיקן במצעד צבעוני קבוצה של קרדנילים נבחרים מרחבי העולם לטקס ה"קונקלבה" - בחירת האפיפיור החדש. בעוד הם שקועים במעמד המכובד ובבידוד מוחלט, מתאספים ההמונים בכיכר הותיקן כדי להיות עדים לרגע ההיסטורי שבו יצא העשן הלבן ויוכרז שמו של האפיפיור היורש. אלא שהבחירה הצפויה מתעכבת, והקרדינלים מתקשים בבחירה.

לבסוף, לאחר עשרות הצבעות, יש בחירה - הפתעה גמורה עבור כולם ובמיוחד עבור האפיפיור הנבחר עצמו - שמצדו נתקף חרדה, כמי שהבין את גודל הטעות, ובורח להסתתר בחדרו. אנשי הותיקן חסרי האונים, אשר נדרשים לפתור את הבעיה פונים לבסוף לעזרתו של פסיכיאטר בכיר, מטפל הידוע בשיטותיו הלא שגרתיות, שמנסה לסייע לו להתגבר על הפחד ולקחת על עצמו את התפקיד.

יחי ההבדל הקטן (2013)

קומדיה של טעויות והחלפת זהויות במיטב המסורת האיטלקית הקלאסית. הבמאי רוברטו אנדו והשחקן האיטלקי המצוין טוני סרבילו ("יפה לנצח", "האלוהי") משתפים פעולה בסאטירה על עולם הפוליטיקה האיטלקי המושחת.

עלילת הסרט מתחילה לאחר שיושב ראש האופוזיציה, אוליברי (טוני סרבילו) פורש במפתיע מהחיים הפוליטיים ונעלם כשהסקרים מצביעים שמפלגתו על סף הפסד בבחירות. השמועות מתחילות לרוץ, המצב בסקרים מחמיר, ויועץ הסתרים, אנדריאה בוטיני יודע שהוא חייב לעשות משהו. ביאושו הוא מגייס לעזרה את אחיו התאום האקסצנטרי של אוליברי (סרבילו גם הוא) המרענן את שורות המפלגה.

ריאליטי (2012)

סרטו של מתיו גארונה, המוכר מסרט המאפיה הנפוליטני "גומורה" הפתיע כשזכה בשנת 2012 בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן. "ריאליטי" הוא סאטירה על עולם הריאלי וכוכבי האינטסנט בן זמננו.

גיבור הסרט הוא לוצ'יאנו, מוכר דגים נפוליטני, אדם חביב וחברותי המכיר את כולם בשכונה ובעיר הקטנה. בכל הזדמנות הוא נוהג לתת שואו ללקוחות בחנותו הממוקמת בכיכר העיר ומרבה לשעשע את קרוביו וחבריו באירועים משפחתיים. יום אחד, האודישנים לתוכנית "האח הגדול" מגיעים לעיר והמשפחה מפצירה בו לנסות ולהתקבל. הם משוכנעים שדמותו הצבעונית תסחוף גם את ההפקה. לוצ'יאנו יוצא בעקבות החלום אך כאשר התשובה מצוות ההפקה מתמהמהת, תחושת המציאות שלו מתחילה להתערער וכל הדברים בחייו – המשפחה, העסק, החברים – תופסים מקום משני מול הציפייה לכניסה לבית "האח הגדול".

טעם החיים (2011)

גיאני די גרגוריו, הבמאי של "ארוחת אמצע אוגוסט", מביים קומדיה רומנטית חיננית העוסקת בבחור בשם ג'יאני אשר חייו חולפים בעודו מבצע את מטלות הבית ואת מטלותיהם של אחרים (ביתו, השכנה ואימו הקשישה). כאשר חברו הטוב מספר לו על כיבושיו הרומנטיים נדלק בג'יאני ניצוץ של פנטזיה ורומנטיקה, אך דרכו למימוש הרומנטי נתקלת בהפרעות. הסרט היה מועמד לשני פרסי האוסקר האיטלקי.

תאשימו את פרויד (2014)

קומדיה רומנטית שצוחקת על עולם הפסיכולוגיה. פרנצ'סקו הוא פסיכואנליטיקאי שמטפל בשלושה אנשים שנמצאים במשבר רומנטי: מרתה היא אישה אשר מחפשת אחר אדם חירש ואילם שגנב מחנות הספרים שלה, ומוצאת את עצמה מתאהבת בו. שרה היא לסבית שארוסתה עזבה אותה. ואמה בת ה-18 יוצאת עם ארכיטקט נשוי בן 50. הבעיה היא ששלושת הנשים הן גם בנותיו של פרנ'צסקו.

[*]

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

אלעד שלו - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות